תקנון חברה (התאגדות)

מהי חברה?

חברה היא מסגרת משפטית לפעילות עסקית, שמטרותיה כוללות לרוב הפקת רווח מפעילותה. לכל חברה יש דירקטוריון, שהוא מועצת המנהלים של החברה. בעליה של החברה מחזיקים בבעלות עליה באמצעות מניות. כמות המניות של כל אחד מהבעלים מייצגת את שיעור הבעלות שלו בחברה ואת הזכויות האחרות שמעניקה לו המניה, לדוגמה זכות הצבעה וזכות לרווחים.

בעלי המניות בחברה יכולים להגביל את אחריותם לחובות החברה (מה שיבוא לידי ביטוי בהוספת המילים 'בע"מ' או 'בעירבון מוגבל' בסוף שמה של החברה). כתוצאה מכך, התאגדות בצורה של חברה מעודדת פעילות עסקית – היא מפחיתה את הסיכון שהיזם לוקח על עצמו בניהול עסקי החברה.

חברה פרטית היא חברה שהונה מוחזק בידי גורם פרטי או מספר מצומצם של בעלים. ככלל, כל חברה מוקמת תחילה כחברה פרטית. אם החברה מחליטה בהמשך למכור חלק ממניותיה לציבור הרחב באמצעות הנפקה בבורסה לניירות ערך, היא הופכת לחברה ציבורית.

 

מהם מסמכי התאגדות?

אדם הרוצה לקיים פעילות עסקית בישראל צריך להבין תחילה איזו מסגרת משפטית תתאים לצרכיו. בשלב זה נעזרים פעמים רבות בייעוץ מקצועי של עורכי דין, רואי חשבון או יועצי מס. אם הוחלט לנהל את הפעילות העסקית כחברה, יש לפנות לרשם החברות לצורך רישום החברה.

כדי לרשום את החברה ברשם החברות, יש להכין מספר מסמכים שצריך לצרף לטופס הבקשה:

1. הצהרת בעלי מניות על כשירותם לייסד חברה ולהחזיק מניות בה – כל בעלי המניות צריכים לחתום על ההצהרה בפני עורך דין שיאמת את זהותם.
2. הצהרת דירקטורים ראשונים על כשירותם ונכונותם לכהן כדירקטורים – כל הדירקטורים צריכים לחתום על ההצהרה בפני עורך דין שיאמת את זהותם.
3. תקנון חברה.

 

מהו תקנון חברה (תקנון התאגדות)?

תקנון חברה מסדיר את הפרטים הבסיסיים של החברה וההתנהלות בה. לפי חוק, על התקנון להכיל את שם החברה, מטרותיה, הון המניות הרשום של החברה, כמות המניות, סוג המניות, ערך כל מניה, ואחריות בעלי המניות לחובות החברה.

בנוסף, רשם החברות דורש שבתקנון ייכתבו כל פרטי בעלי המניות בחברה ומספר המניות שבבעלות כל אחד מהם. ניתן לקבוע בתקנון פרטים המיועדים להסדיר את אופן פעולת החברה והיחסים בין בעלי התפקידים בה. כל בעלי המניות צריכים לחתום על התקנון בפני עורך דין שיאמת את זהותם.

מהותו של התקנון, פרשנותו והדרך לשנותו נסקרו על ידי בית המשפט בתיק ע"א 6041/15 האמה בע"מ נ' אורנה מולר (25.09.2016):

"19. סעיף 17(א) לחוק החברות מורה כי "דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם" […] תקנון החברה קובע את העקרונות המעצבים את התנהלותה ואת התנהלותם של בעלי מניותיה במימוש מעמדם כבעלי מניות. חוק החברות מעניק למתאגדים בחברה חופש חוזי לעצב את התקנון על פי ראות עיניהם, בפרט בנוגע לזכויות ולחובות של בעלי המניות בחברה, והכל בכפוף להוראות הקוגנטיות שבחוק […] ההוראות המעוגנות בתקנון חלות על החברה מרגע היווצרותה […] הוראות התקנון מחייבות את החברה. חברה אינה יכולה לפעול אלא על פי האמור במסמכי היסוד שלה […] בעלי המניות של החברה כפופים גם הם להוראות התקנון וכן לשינויים שנערכים בהוראותיו, אף אם התנגדו להם. מתוך כך נקבע כי יש להיצמד ללשונן של הוראות התקנון ולא לאפשר למנסחיו להסוות הסכמות ביניהם בניסוח מעורפל של הוראות תקנוניות […] אולם, כאשר הוראותיו של התקנון מנוסחות בצורה בהירה וברורה יש להסתמך על האמור בהן […]."

"20. לאסיפה הכללית נתונה הסמכות לשנות את הוראות התקנון [ראו: סעיף 57(1) לחוק החברות] בהתאם להסדר הקבוע בחוק החברות [ראו: סעיפים 20 עד 22 לחוק החברות] ובכפוף לעמידה בסטנדרט התנהגות מצופה מבעל מניות על פי נסיבות העניין [ראו: סעיפים 192 ו-193 לחוק החברות]. ניתן לשריין הוראה מהוראות התקנון באופן שיקשה על שינויה. שריון זה יכול שייעשה, למשל, באמצעות קביעת רוב מיוחס הדרוש לצורך שינוי תקנה מסוימת; או לדוגמה, על ידי הקניית כוח הצבעה רב יותר לבעל מניות פלוני בעת הצבעה על שינוי הוראה אלמונית בתקנון [ראו: בהט, עמודים 508-507]. הגבלת השינוי של הוראות התקנון כפופה לעקרונות היסוד בדיני החברות. ניסיון להתנות או לבטל את עצם קיומה של היכולת לשנות הוראה מהוראות התקנון – אינו יכול לצלוח. לא ניתן לחסום את דרכם של בעלי מניות לשנות את תקנון החברה מדעיקרא: לא על פי הוראה בתקנון עצמו ולא באמצעות הסכם לבר-תקנוני […]"

 

ברירת המחדל בחוק החברות לגבי הוראות בתקנון החברה

להלן יפורטו חלק מההוראות החלות כברירת מחדל בהתאם לחוק החברות, כלומר – אם לא  נקבע אחרת בתקנון החברה. 

 

א. מי פועל בשם החברה?

אורגן הוא גוף בחברה. בחוק החברות נקבע כי מעשי אורגן הם כמעשי החברה- פעולותיו של אורגן וכוונותיו הן פעולותיה של החברה וכוונותיה [סעיף 47].

בסעיף 46 לחוק החברות נקבעו האורגנים של החברה: האסיפה הכללית, הדירקטוריון והמנהל הכללי. בנוסף, כל מי שעל פי דין או מכח התקנון רואים את פעולתו בעניין מסוים כפעולת החברה ייחשב כאורגן.

הוראות בחוק לגבי האורגנים:

הפעלת הסמכויות על ידי האסיפה הכללית, הדירקטוריון, המנכ"ל:

* סמכות של החברה שלא הוקנתה בחוק או בתקנון לאורגן אחר, רשאי הדירקטוריון להפעילה [סעיף 49].

* דירקטוריון רשאי להורות למנהל הכללי כיצד לפעול לענין מסוים; לא קיים המנהל הכללי את ההוראה, רשאי הדירקטוריון להפעיל את הסמכות הנדרשת לביצוע ההוראה במקומו [סעיף 51].

* נבצר מן הדירקטוריון להפעיל את סמכויותיו והפעלת סמכות מסמכויותיו חיונית לניהולה התקין של החברה, רשאית האסיפה הכללית להפעילה במקומו, כל עוד האסיפה הכללית קבעה שמתקיימת נבצרות של הדירקטוריון [סעיף 52(א)]. במקרה כזה, יחולו על בעלי המניות הזכויות, האחריויות והחובות החלים על דירקטורים [מפורט בסעיף 50(ב)].

* נבצר מן המנהל הכללי להפעיל את סמכויותיו, רשאי הדירקטוריון להפעילן במקומו [סעיף 52(ב)].

 

ב. האסיפה הכללית

האסיפה הכללית היא אסיפה שנתית או אסיפה מיוחדת של בעלי המניות.

בסעיף 57 לחוק החברות מצוינים הנושאים לגביהם החלטות החברה יתקבלו באסיפה הכללית: שינויים בתקנון, הפעלת סמכויות הדירקטוריון, מינוי והפסקת העסקת רו"ח מבקר, מינוי דירקטורים חיצוניים, אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 (אישור פעולה של נושא משרה לגבי פעולות שעלולות לפגוע בחברה בתנאים המפורטים שם) ו-268 עד 275 (מתייחס לעסקאות החברה עם בעלי עניין בחברה), הגדלת הון המניות הרשום והפחתתו, מיזוג ופירוק החברה.

לגבי נושאים אלה – לא ניתן לקבוע אחרת בתקנון, והחלטות לגביהן חייבות להתקבל באסיפה הכללית [סעיף 58(א)].

הוראות בנושא האסיפה הכללית (אסיפה שנתית ואסיפה מיוחדת, סמכויות, כינוס וניהול,  מניין חוקי ויו"ר אסיפה, הצבעה, פרוטוקול ופגמים בכינוס) שיחולו אם לא נקבע אחרת בתקנון:

* האסיפה הכללית השנתית תמנה את הדירקטורים [סעיף 59].

* אסיפה כללית תתקיים בכל שנה, ולכל המאוחר 15 חודשים לאחר האסיפה השנתית האחרונה [סעיף 60(א)].

* סדר היום באסיפה הכללית יכלול [סעיף 60(ב)]- דיון בדוחות הכספיים ובדיווח הדירקטוריון. הוא יכול לכלול גם מינוי דירקטורים, מינוי רואה חשבון מבקר, או כל נושא אחר שנקבע על סדר היום כאמור בסעיף 66.

* הזמנה לאסיפה כללית בחברה פרטית תימסר לכל מי שזכאי להשתתף בה, לא יאוחר משבעה ימים לפני המועד לכינוסה ובלבד שלא תימסר למעלה מארבעים וחמישה ימים לפני מועד כינוסה [סעיף 67].

* חברה פרטית רשאית לקיים אסיפה כללית באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, כך שכל בעלי המניות המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן [סעיף 77].

* המניין החוקי באסיפה כללית (לא חל על חברה שבה בעל מניות יחיד) – נוכחות של לפחות שני בעלי מניות שלהם 25% לפחות מזכויות ההצבעה, תוך חצי שעה מהמועד שנקבע לפתיחת האסיפה [סעיף 78(א)].

הוראות המתייחסות לגבי אסיפה נדחית וקיומה של אסיפה כאשר אין מנין חוקי מפורטות בסעיפים 78(ב), 79.

* כל אסיפה כללית תיפתח ע"י יו"ר  הדירקטוריון או דירקטור שהוסמך לכך ע"י הדירקטוריון, ובפתיחת האסיפה ייבחר יו"ר לאסיפה [סעיף 80].

* לכל מניה יש קול אחד [סעיף 82(ג)].

* הצבעת בעלי מניות – יכולה להתבצע ע"י בעל המניות בעצמו או באמצעות שלוח [סעיף 83(ב)].

* ההחלטה באסיפה הכללית תתקבל בהצבעה במניין קולות [סעיף 84].

* החלטות האסיפה הכללית יתקבלו ברוב רגיל, אלא אם נקבע רוב אחר בחוק [סעיף 85].

* יצוין, כי בית המשפט רשאי, לבקשת בעל מניה, להורות על ביטולה של החלטה שהתקבלה באסיפה כללית שהתכנסה או שהתנהלה בלא שהתקיימו התנאים הקבועים לכך לפי החוק או בתקנון [סעיף 91].

 

ג. הדירקטוריון והדירקטורים

הדירקטוריון (שיכול להיות מורכב גם מדירקטור אחד) מתווה את מדינית החברה ומפקח על ביצוע תפקידי המנכ"ל ופעולותיו. תפקידי וסמכויות הדירקטוריון מפורטים בסעיף 92(א). בנוסף, קובע סעיף 92(ב) כי סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף 92(א) אינן ניתנות לאצילה למנכ"ל, למעט לגבי סיטואציה ייחודית המפורטת בסעיף 288(ב)(2).

חלה על החברה חובה לערוך פרוטוקולים של תהליכים ולשמור אותם במשרדה הרשום של החברה או במען אחר בישראל שעליו הודיעה החברה לרשם החברות, לתקופה של שבע שנים ממועד ישיבת הדירקטוריון [סעיף 108(א)]. פרוטוקול שאושר ונחתם בידי הדירקטור שניהל את הישיבה, ישמש ראיה לאמור בו [סעיף 108(ב)].

על הדירקטוריון להתכנס לישיבות לפי צרכי החברה, ולפחות פעם בשנה [סעיף 97].

הוראות בנושא דירקטוריון  (יו"ר, כינוס ישיבות, אופן ניהולן, הצבעה) שיחולו אם לא נקבע אחרת בתקנון:

*הוראות אלה יחולו רק אם יש יותר מדירקטור אחד:

* אם לא מונה יו"ר דירקטוריון, כל אחד מהדירקטורים, זכאי לכנס את הדירקטוריון ולקבוע את סדר היום שלו [סעיף 94(ב)].

* יו"ר הדירקטוריון ינהל את ישיבת הדירקטוריון [סעיף 96(א)], אך אם נעדר יו"ר הדירקטוריון מישיבה, יבחר הדירקטוריון באחד מחבריו לנהל את הישיבה ולחתום על פרוטוקול הדיון [סעיף 96(ב)]. במקרה כזה, לא יהיה לו קול נוסף כאשר יש שוויון בהצבעה.

* מועדי כינוס הדירקטוריון יהיו גם כמפורט בסעיף 98 (ד).

* הנושאים על סדר היום יהיו גם כמפורט בסעיף 99(3).

* הודעה על ישיבת דירקטוריון תימסר לכל חבריו זמן סביר לפני מועד הישיבה [סעיף 100(א)].

* הודעה על ישיבת דירקטוריון תימסר למענו של הדירקטור שנמסר מראש לחברה ויצוין בה מועד הישיבה, המקום בו תתכנס, ופירוט סביר של כל הנושאים שעל סדר היום [סעיף 100(ב)].

* למרות זאת, הדירקטוריון רשאי, בהסכמת כל הדירקטורים להתכנס לישיבה ללא הודעה [סעיף 102].

* הדירקטוריון רשאי לקיים ישיבות באמצעות שימוש בכל אמצעי תקשורת, ובלבד שכל הדירקטורים המשתתפים יכולים לשמוע זה את זה בו בזמן [סעיף 101].

* הדירקטוריון רשאי לקבל החלטות אף ללא התכנסות בפועל, ובלבד שכל הדירקטורים הזכאים להשתתף בדיון ולהצביע בענין שהובא להחלטה הסכימו שלא להתכנס לדיון באותו ענין [סעיף 103].

* המניין החוקי לפתיחת ישיבת דירקטוריון יהיו רוב חברי הדירקטוריון [סעיף 104].

* בהצבעה בדירקטוריון יהיה קול אחד לכל דירקטור [סעיף 105].

* החלטות בדירקטוריון יתקבלו ברוב רגיל; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הדירקטוריון קול נוסף [סעיף 107].

* הוראות נוספות בנושא ועדת דירקטוריון (אותה יכול הדירקטוריון להקים) קבועות בסעיפים 110-112.

 

הוראות בנושא מינוי וכהונה של דירקטורים שיחולו אם לא נקבע אחרת בתקנון:

* כהונתם של הדירקטורים הראשונים תסתיים עם תום האסיפה השנתית הראשונה [סעיף 220].

* כהונתו של דירקטור תחל במועד מינויו [סעיף 221].

* כהונתם של דירקטורים שמונו בידי אסיפה כללית תסתיים בתום האסיפה השנתית שתתקיים לראשונה לאחר מועד המינוי [סעיף 222].

* האסיפה הכללית רשאית בכל עת לפטר דירקטור, ובלבד שתינתן לדירקטור הזדמנות סבירה להביא את עמדתו בפני האסיפה הכללית [סעיף 230 (א)].

* נקבעה הוראה בתקנון שלפיה ימונה דירקטור לתפקידו שלא בידי האסיפה הכללית, אין להעבירו מכהונתו אלא בידי מי שזכאי למנותו ובדרך שנקבעה לכך בתקנון [סעיף 230(ב)].

* תאגיד כשיר לכהן כדירקטור בחברה פרטית [סעיף 235].

* לא ניתן למנות חליף לדירקטור [סעיף 237(א)].

 

ד. המנכ"ל

המנכ"ל אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה במסגרת המדיניות שקבע הדירקטוריון ובכפוף להנחיותיו [סעיף 120].

למנכ"ל יהיו כל סמכויות הניהול והביצוע שלא הוקנו בחוק זה או בתקנון לאורגן אחר של החברה [סעיף 121(א)].

אם לא נקבע אחרת בתקנון – המנכ"ל ימונה ויפוטר בידי הדירקטוריון. [סעיף 250].

 

ה. נושאי משרה אחרים

נושא משרה – מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי [סעיף 1].

אם לא נקבע אחרת בתקנון – נושאי משרה בחברה, למעט דירקטורים ומנהל כללי ימונו על ידי הדירקטוריון [סעיף 251].

 

ו. רואה חשבון מבקר

רואה חשבון מבקר הוא רואה חשבון שמונה לשם ביצוע פעולת ביקורת [סעיף 1].

אם לא נקבע אחרת בתקנון:

* רואה חשבון מבקר יתמנה בכל אסיפה שנתית וישמש בתפקידו עד תום האסיפה השנתית שלאחריה [סעיף 154].

* שכרו של רואה החשבון המבקר בעבור פעולת הביקורת ייקבע בידי האסיפה הכללית, או בידי הדירקטוריון אם הסמיכה אותו האסיפה הכללית לכך ובהתאם לתנאי ההסמכה [סעיף 165(א)].

* שכרו של רואה החשבון המבקר בעבור שירותים נוספים לחברה שאינם פעולת ביקורת ייקבע בידי הדירקטוריון [סעיף 167 (א)].

 

ז. דו"חות כספיים

אם לא נקבע אחרת בתקנון –

החברה תערוך לכל שנה דוחות כספיים, שיכללו מאזן ליום 31.12, ודוח רווח והפסד לתקופה של שנה שהסתיימה באותו יום, וכן דוחות כספיים נוספים, הכל בהתאם לנדרש לפי כללי חשבונאות מקובלים [סעיף 172(א)].

הדו"חות ייערכו עד 30.6.

העתקים של הדוחות יישלחו לכל הזכאים לקבל הודעה על אסיפות כלליות, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לפני המועד לקיום האסיפה השנתית [סעיף 173(ה)].

 

ח. בעלי מניות

בעל המניות הוא מי שרשום במרשם בעלי המניות ככזה [סעיף 176].

זכויותיו וחובותיו של בעל מניות הן כקבוע בחוק החברות, בתקנון החברה ולפי כל דין [סעיף 183)].

 

ט. הון המניות

אם לא נקבע אחרת בתקנון:

* בחברה פרטית, שהונה המונפק כולל סוג אחד של מניות, יוצעו לכל בעל מניה מניות בשיעור חלקו בהון המניות המונפק; הדירקטוריון רשאי להציע לאדם אחר את המניות שבעל המניה סירב לרוכשן או לא נענה להצעה לרוכשן עד המועד האחרון שנקבע לכך בהצעה [סעיף 290].

* כל אחד מבעלים במשותף של מניה זכאי להעביר את זכותו במניה [סעיף 295].

* חברה תשנה את רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 299. אחת האפשרויות – אם נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר.

* היו בהון החברה מניות שלהן ערכים נקובים שונים, יחולקו דיבידנד או מניות הטבה באופן יחסי לערך הנקוב של כל מניה [סעיף 306(ב)].

* החלטת החברה על חלוקת דיבידנד תתקבל בדירקטוריון החברה [סעיף 307].

 

י. איך משנים את התקנון?

אם לא נקבע אחרת בתקנון – שינוי התקנון יכול להתבצע בהחלטה ברוב רגיל באסיפה הכללית [סעיף 20 (א)].

 

לצפייה בדוגמאות תקנון חברה:

.