הודעה על חופשה ללא תשלום

 

חופשה ללא תשלום מוסכמת ביוזמת העובד

חופשה ללא תשלום (חל”ת) ביוזמת העובד מתרחשת בדרך כלל בנסיבות העובד מעוניין או זקוק לצאת לחופשה (לדוגמה צורך טיול, בשל מצב בריאותי או בנסיבות אחרות) אך אין לו ימי חופשה שנתית צבורים או שהוא לא מעוניין לנצל את ימי החופשה הצבורים.
ככלל האפשרות לצאת לחופשה ללא תשלום (חל”ת) אינה זכות המעוגנת בחוק כלשהו, למעט במקרים מסוימים (כגון בחוק עבודת נשים המאפשר נטילת חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה).
בהתאם לכך, לצורך יציאה לחל”ת נדרשת הסכמה של המעביד למשך תקופה המוסכמת בין הצדדים, וזאת מבלי שיחסי העבודה יתנתקו.
בתקופת החל”ת העובד לא זכאי לקבל שכר או תשלום בגין חופשה או מחלה, אך יחסי עובד מעביד וחובת הנאמנות של העובד כלפי המעסיק נשמרים (כגון איסור תחרות, חובת סודיות וכד’).
חופשה ללא תשלום שניתנה לעובד בהסכמת המעסיק (להבדיל מחופשה ללא תשלום שלקח העובד ללא הסכמת המעסיק) אינה מנתקת את רצף העבודה לצורך קביעת עצם הזכאות לפיצויי פיטורים.
ככלל, תקופת חופשה ללא תשלום אינה מובאת בחשבון לשם קביעת זכויות התלויות בוותק, כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, או חופשה שנתית.
עם זאת, לצורך חישוב פיצויי פיטורים, חופשה ללא תשלום שאורכה עד 14 ימים לכל שנת עבודה אינה פוגעת בוותק של העובד לצורך חישוב הפיצויים, ואילו התקופה שמעבר ל-14 ימים לכל שנת עבודה לא תיחשב כוותק במקום העבודה לצורך חישוב פיצויי הפיטורים.
המעסיק אינו מחויב להפריש כספים לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות במהלך החופשה, אלא אם כן הוסכם אחרת בחוזה העבודה או בהסכם קיבוצי. אם הפסיק המעסיק את ההפרשות לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות עליו לדווח על כך לגופים המנהלים את הביטוח או הקרן. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.

 

חופשה ללא תשלום כפויה ביוזמת המעביד

יש להבדיל בין חופשה ללא תשלום בהסכמת שני הצדדים ל”חופשה כפויה ללא תשלום”, הנעשית ביוזמת המעסיק וללא הסכמת העובד.
אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן בלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים על פי הדין ראו עע (ארצי) 10/03).
בכל מקרה חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.

 

דוגמאות חוזים:

.