הסכם הרשאה (רישיון) במקרקעין

מהו הסכם הרשאה/רישיון במקרקעין?

חוק המקרקעין מונה מספר סוגים של זכות במקרקעין: בעלות, שכירות, שאילה, זיקת הנאה, משכנתה וזכות קדימה. בנוסף לזכויות אלו, קיימת בפועל זכות נוספת שאינה מעוגנת במפורש בחוק המכונה בשם "רישיון" או "הרשאה".

זכות הרישיון, או הרשאה, מתייחסת למקרים שבהם בעל הזכויות במקרקעין מרשה לאחר לעשות בהם שימוש. הרשאה כזו יכולה לכלול זכות להחזיק במקרקעין, אך היא יכולה להיות גם ללא זכות להחזיק בהם.

בהתאם לבית המשפט העליון:
"המונח "רישיון במקרקעין" מתייחס להענקת זכות להחזקה ושימוש במקרקעין בתמורה או ללא תמורה, במפורש או מכללא. הרישיון אינו חלק מהזכויות המנויות בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, […] ומתאים למקרים מסוימים שבהם לא רכש המחזיק זכות קניינית במקרקעין לכל דבר ועניין. ככלל, רישיון במקרקעין הוא הדיר וניתן לביטול, אך ישנם מקרים שבהם הצדק דורש למנוע מנותן הרישיון לבטלו. במקרים שבהם בעל הזכויות במקרקעין הציג בפני אדם מצג בנוגע לשימוש במקרקעין – אף ללא הסכם מפורש – יש מצבים שבהם ניתן להכיר בקיומו של רישיון "מכוח השתק" לשם עשיית צדק בין הצדדים. לצורך כך, נבחנו בפסיקה, בין השאר, כוונת הצדדים, הציפייה שיצר בעל המקרקעין אצל בעל הרישיון, מידת הסתמכותו של האחרון על הרישיון והנזק שנגרם לו עקב כך, משך השימוש במקרקעין, ועוד. כמו כן, נקבע כי לבתי המשפט נתון שיקול דעת רחב אף בקביעת הסעדים מכוחו של הרישיון – החל ממתן פיצוי כספי בגין ביטול הרישיון וכלה בקביעה כי הרשות בלתי הדירה ואינה ניתנת לביטול – והכל על-פי נסיבות המקרה הקונקרטי."

אם כן, הסכם הרשאה בכתב בעל חשיבות רבה מאחר שהוא עשוי למנוע מחלוקות בין הצדדים בשאלה מה היתה כוונתם, מה היתה הציפיה שלהם, מה היתה ההסכמה ביניהם לגבי סוג ומשך השימוש, וממתי ניתן לסיים את ההרשאה.

לצפייה בדוגמאות הסכמי הרשאה/רישיון:

.